הכפר הציורי עין כרם שוכן בפאתי ירושלים ומחבר בין השכונות הדרום-מערביות של העיר (בית וגן, קרית יובל, קרית מנחם) ובין היערות והבוסתנים של מבואות ירושלים. בתי האבן והטרסות נטועים בתוך נוף קסום ומהווים בעצמם פיסת היסטוריה. הכפר שמר על רצף יישובי מאז המאה ה-18 לפני הספירה ועד היום והיווה חלק מן העורף החקלאי של ירושלים. מוקד המשיכה של הכפר היה שילוב של מיקומו הפסטורלי, המעיין השופע שהעניק לו חיים, בתי האבן והסמטאות, והזיהוי הנוצרי שכאן, בלב הכפר נולד יוחנן המטביל הנחשב למבשר של ישו, דמות בעלת חשיבות מרכזית בנצרות.

נתחיל את הסיור בכנסיית יוחנן בהרים, השייכת למסדר הפרנציסקני.
הכנסיה מוקדשת ללידתו של יוחנן המטביל, שהוריו: זכריה ואלישבע (כאברהם ושרה) היו זוג מבוגר מאוד וחשוך ילדים. בשל צדיקותם נעשה להם נס: אלישבע הזקנה הרתה וילדה את יוחנן.
שני פסלי אלים רומיים שנמצאו בחפירות בחצר הכנסייה מעידים על מקום עליה לרגל החל מהמאה ה-2 לספירה ואולי קודם. מראשית התקופה הביזנטית מזהה הנצרות את המערה שבקצה הכנסיה עם מקום הולדתו של יוחנן המטביל. שרידי הכנסיה הביזנטית נמצאים תחת מדרגות הכניסה.
המבנה במקור צלבני (מאה 12), ומתאפיין בקירות ועמודי תמך מאסיביים וקשתות מחודדות. חלל הכנסיה עוצב מחדש לאורך המאה ה-19, וצוּפָּה באריחים מאויירים בסגנון פורטוגזי. משנת 2019 עוברת הכנסיה שיפוץ נוסף ואלמנטים רבים הוצאו ממנה. עדיין ניתן לראות את אגן הטבילה (הבפטיסטריום) משמאל לכניסה ואת פסלי פרנצ'סקו דה-אסיסי מייסד המסדר הפרנציסקני ותלמידתו קלרה הקדושה. הללו מקבילים לפסלי אלישבע וזכריה הוריו של יוחנן המטביל שניצבו מעל המזבח (הפסלים הוסרו זמנית לצורך השיפוץ).
בחצר הכנסיה לוחות בשלל שפות ועליהם תפילת 'בנדיקטוס', אותה אמר זכריה אביו של יוחנן המטביל כהודיה על הנס.

נרד ברחוב הראשי, נחצה את הכביש ליד ה'מלה ביסטרו-בר', נחלוף על פני בית הספר 'ברושים' השוכן במבנה בית הספר הישן של הכפר. נחלוף לאורך רחוב המעיין על פני גלריות, מסעדות ובתי קפה. כדאי לשים לב לגלריית חב"ד, גלריה המציגה ציורים ברוח הקבלה ויצירות אומנות של אומנים בני המקום.

שווה להציץ לחצר הקרעצ'מע ('פונדק דרכים' ביידיש), המגדיר את עצמו כ"מקום לסיפורים אבודים". את הקרעצ'מע מפעיל האמן הרב-תחומי אבשלום אשל, שהוא בין השאר: מוסיקאי, סופר סת"מ, אומן קבלה, בובנאי, ואיש מעשה עם שתי ידיים חרוצות. המקום נותן במה למגוון פעילויות תרבותיות שעיקרן יהדות, קבלה, נשמה, אהבה וכל מה שמחבר בין לבבות באווירה פתוחה ומכילה. במקום מתקיימות הופעות, הרצאות, הצגות, תפילות, ואירועים תרבותיים חוצי גבולות. 

בקצה רחוב המעין שוכן מעין מרים, מעיין שכבה הנובע בתוך בית מעין (אוצר) ונמזג לשוקת משולשת. בעבר השקה המעיין את הטרסות שבמדרון, והעניק חיים לכפר. המסורת הנצרית מאמינה שבעת ביקורה בכפר, כרעה כאן מריה הנושאת ברחמה את ישו לשתות מן המעיין. ומכאן קדושתו.
כיום המים אינם ראויים לשתיה, אך ניתן לשכשך בהם בחדשי הקיץ. מעל המעיין עמד המסגד המרכזי בכפר, ובשנות החמישים פעל בו בית הספר החקלאי של רחל ינאית בן צבי. לימים עבר בית הספר לפנימיית עין-כרמית כ-2 ק"מ מערבית לשכונה.

נפנה ימינה לאורך הכביש הראשי ונעלה במדרגות הביקור אל כנסיית הביקור. הכנסייה הוקמה בשנת 1953 ע"י האדריכל הנודע אנטוניו בַּרלוּצי. על השער נבחין בפסליהם של זכריה ואלישבע וביניהם צלב ירושלים, סמל הפאטריארכיה הלאטינית של ירושלים.

הכנסיה מוקדשת לפגישה בין מריה אמו של ישו ואלישבע אמו של יוחנן המטביל כשהיו בהריון, אירוע מכונן במסורת הנצרית. בחצר ניצב פסל המתאר את השתיים: מריה הצעירה ואלישבע המבוגרת. על החומה לוחות בעשרות שפות ועליהן תפילת ה'מגניפיקט' אותה אמרה מריה במקום. הקריפטה של הכנסיה מציינת את סוכת מגוריהם של זכריה ואלישבע בימות הקיץ. על פי המסורת, ברגע המפגש עלתה הבאר הנמצאת בעומק הקריפטה על גדותיה.
הכנסיה הראשית, בקומה העליונה בנויה אולם אחד מאורך ומוקדשת כולה למריה. האפסיס מציג את פסלה, ובקיר הדרומי חמישה ציורי פרסקו נתונים בקשתות גבוהות, המתארים אירועים מחיי מריה או אירועים היסטוריים בהשראתה. בקיר שממול חמישה חלונות גדולים עשויים שיש המעוצב כמגזרות נייר בסגנון אר-דקו המתארים עצי דקל המסמלים את ניצחון הנצרות. 
מראש המדרגות שמחוץ לחצר הכנסיה נשקף נוף עוצר נשימה של הרי ירושלים המיוערים, נחל עין כרם היורד לנחל שורק, והגבעה הפסטורלית שממול עליה הקים אלפונס רטיסבון את מנזר האחיות ציון.

נשוב למרכז הכפר. לאחר פונדק עין כרם נפנה שמאלה לרחוב האורן ונעלה בו לעבר הגבעה. מימין נראה את כנסיית יוחנן המטביל היוונית-אורתודוכסית. הכנסיה הוקמה ב-1894 ומוקדשת להולדתו של יוחנן, בעבר שירתה את הקהילה הנוצרית-אורתודוכסית בכפר, וכיום דרים בה שני נזירים וניתן לבקר בה בתיאום מראש (טל' 054-4865063).

נמשיך ברחוב האורן עד סמטת השיבולים משמאל נראה מגרש עפר קטן, ממנו נשקף נוף אל בית החולים הדסה עין כרם, ממול נראה את כנסיית הביקור ומשמאלה את מתחם גוּרְנִי של הכנסיה הרוסית, ובו מספר מנזרים וכנסיות. את כנסיית כל הקדושים המרשימה בעלת כיפות הזהב הקימה הנסיכה יאלבזבייטה פיודורובנה לזכר בעלה הנסיך סרגיי בראשית המאה העשרים אך בנייתה לא הושלמה. ב-1918 נרצחה הנסיכה על ידי מהפכנים בולשביקים והכנסיה נותרה בלא קורת גג עד שהושלמה בנייתה במימון של נשיא רוסיה פוטין בעת ביקורו בארץ בשנת 2007.

בקצה רחוב האורן נראה את השער של מנזר האחיות ציון. את המנזר הקים אלפונס רטיסבון, יהודי מומר מצרפת בשנת 1860. ביומניו סיפר שבטיול סביב הכפר ראה יום אחד קשת בענן שנמתחה ממעין מרים אל הגבעה. אז החליט להקים את המנזר. רטיסבון עסק בפעילות פילנטרופית, ואסף לבתי היתומים שלו גם ילדים יהודיים. בשכונת רחביה הקים בית יתומים וכאן במנזר האחיות בית יתומות, בו התגוררו כ-50 יתומות, רובן פליטות מרוניות מסוריה. כיום דרות בו הנזירות עצמן. בשטח המנזר מצוי גם ביתו של רטיסבון והוא נטמן בבית הקברות שבחצר הכנסיה. במקום פועל בית הארחה המארח צליינים לצד ישראלים המחפשים חופשה בעין כרם.

נלך ברחוב האחיות עד לבית העתיק בעין כרם של שושנה קרבסי, ניתן להיכנס לחצר, להתרשם מבקתת הריבות, לטעום או לסייר בבית בתשלום.
משם משתפל הרחוב כלפי מטה ומוביל אותנו למלון אלגרה. במקום גרו אלגרה וג'ברא רחיל. אלגרה היתה בתו של הקברן הראשי של ירושלים מנחם בלו, התנצרה ונישאה לג'ברא הנוצרי. השניים חיו בכפר ועסקו בפעילות צדקה למען הקהילה. הבית זכה לכינוי בית היהודיה, ובעבר שכן בו מוזיאון התנ"ך.

מן המלון נצא מדרך האיילות בחזרה אל הכביש הראשי ונוכל לקנח בקפה או ארוחה טובה באחת ממסעדות הכפר.

דף הבית / בלוג / מנזרים, כנסיות, מסגד, ובית כנסת מיוחד - סיור בעין כרם